שיר קודש 'המנון המלכות (ג) כל האנשים, קוראים בשמחה' | איזה אושר לחיות תחת אורו של אלוהים
I
כל האנשים מוצאים שוב את מאור עיניהם באור האל.
כל האנשים נהנים מדברים טובים בדברי האל.
יוצא מהמזרח,
אלוהים מפיץ את אורו הנהדר וכל האומות מוארות.
הכול מובא לאור, אין דבר שנותר בחשיכה.
במלכות, האדם והאל חיים באושר חסר גבולות.
המים רוקדים לכבוד חייהם המבורכים של בני האדם,
ההרים נהנים יחד עם האנשים משִפְעת האל.
כל בני האדם עובדים קשה, משרתים את אלוהים נאמנה.
במלכות, אין יותר התמרדות, אין התנגדות;
במלכות, האדם והאל חיים באושר חסר גבולות.
השמיים והארץ תלויים זה בזה,
האדם והאל קרובים ובעלי רגשות עמוקים,
ברגעי האושר שבחיים, סמוכים זה לזה...
עכשיו הוא הרגע, אלוהים החל את חייו בשמיים.
השטן לא מפריע יותר, ואנשי האל נחים בממלכתו.
II
ביקום, הנבחרים חיים באורו הנהדר של אלוהים,
מבורכים מעל לכל שיעור, לא כאנשים החיים בקרב אנשים,
אלא כאנשים החיים עם אלוהים.
כל האנשים הושחתו, חוו צער ושמחה.
עכשיו, משהם חיים באורו של האל,
הכיצד לא יוצפו בשמחה?
כיצד אפשר לוותר על רגע כה נפלא (להניח לו לחלוף)?
אנשים, שירו וריקדו.
הרימו את לבבכם, הציעו אותו לאלוהים (אותו לאלוהים).
במלכות, האדם והאל חיים באושר חסר גבולות.
III
עכשיו הכו (עכשיו הכו בתופים) בתופים,
נגנו עבור אלוהים! (נגנו עבורו!)
אלוהים מפיץ שמחה על פני כל היקום! (הוא מפיץ שמחה!)
אלוהים מראה את פניו בקרב אנשיו (בקרב אנשיו).
אלוהים ירעם! יתעלה על היקום!
הוא הפך למלך. הוא מרומם מכל (הוא מרומם מכל).
אלוהים מרחף בשמי התכלת ובני האדם נעים יחד אתו.
אלוהים צועד בינות לבני האדם ואנשיו מקיפים אותו!
כן, לבבות בני האדם עולזים,
שירם מטלטל את היקום, סודק את השמיים (סודק את השמיים)!
IV
היקום לא עוד אפוף ערפל; אין עוד רפש, אין הצטברות של שפכים.
אנשי היקום הקדושים!
תחת עינו הבוחנת של אלוהים סבר פניכם האמיתי נגלה.
אינכם בני אדם מכוסים זוהמה אלא קדושים טהורים כאבן הירקן,
כולכם אהוביו של אלוהים, כולכם עונגו של אלוהים!
כל הבריאה מתחדשת. כל הקדושים משרתים בשמים.
בחיבוקו של האל אין בכי, אין קושי,
מציעים את עצמם לאלוהים, חוזרים לביתו של אלוהים.
ובארץ מולדתם הם יאהבו את אלוהים עד אין קץ! בלא שינוי!
אין יותר כאב. אין יותר דמעות. והבשר ודם איננו.
הארץ אינה יותר אבל השמיים עודם לנצח.
אלוהים מופיע בפני כל בני האדם, וכל בני האדם מהללים אותו.
חיים אלה, יופי זה, מימי קדם ולנצח נצחים, לא ישתנו.
אלו החיים במלכות.
מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'
עוד：שיר קודש | 'השבח הגיע לציון'
 כל האנשים, קוראים בשמחה');){kind=link}