התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על קץ עבודתו של אלוהים ועל סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית הגיעה לסוף התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה חלחלו כל אחד עד סופו. בנוסף, פירוש הדבר הוא גם שבלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. ...כשעבודתו של אלוהים תסתיים, בני האדם שיישארו יטוהרו וייהנו מחיים אנושיים נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה כשהם יבואו לעולם אנושי נעלה יותר. במילים אחרות, הם יבואו ליום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שלא יכול להישאר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל בני האדם האלה יושמדו, ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד אך אדם מהסוג הזה. בני האדם האלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית, והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, מפני שהם מושאים לענישה ופני שהם הרשעים, והם לא צדיקים. ...העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.
מתוך 'אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
אילולא אלוהים חשף את הרשעים, בני האדם שנשמעים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שנשמע לו, בני האדם שממרים את פיו של אלוהים לא היו יכולים לקבל את העונש המגיע להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרשעים ותגמול הצדיקים, ברואיו לעולם לא היו יכולים לבוא כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תבוא למנוחה, הרשעים יושמדו, האנושות כולה תעלה על דרך הישר, ובני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות ורק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק המסכם של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חייה הגשמיים המנוונים של האנושות ואת חייה של האנושות המושחתת. מכאן והלאה האנושות תבוא למישור חדש. על אף שהאדם מתקיים קיום גשמי, יש הבדלים משמעותיים בין מהות החיים שלו למהות חייה של האנושות המושחתת. משמעות קיומו של האדם ומשמעות קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן. על אף שאלה לא חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה ושהשיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, בני אדם האלה המרו את פיו של אלוהים, ואלוהים כבש אותם ואחר כך הושיע אותם. בני האדם האלה השפילו את אלוהים, ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. קיומם לאחר שהם עברו ושרדו את מבחניו הוא הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם בני אדם שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים לחיות. השמדתם תהיה משום התנהגותם המרושעת, והשמדה היא היעד הטוב ביותר עבורם.
מתוך 'אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד היום, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובאומות שונות. אנשי כל עידן רואים טבע שונה של אלוהים שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רחמים ונדיבות, הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות, שלא מכירה אותו, ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להפוך למושלם, הוא צרה, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיסולק, הוא ענישה וכן תגמול.
מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
רחמיי יוצאים אל אלה שאוהבים אותי ומתכחשים לעצמם. בנוסף, העונש המומט על הרשעים הוא הוכחה לטבעי הצודק והרבה מעבר לכך, הוא גם עדות לחרון אפי. בבוא האסון, רעב ומגיפה יכו בכל אלה שמתנגדים לי, והם יבכו. אלה שעשו מעשים מרושעים שונים לא יחמקו מאשמה אפילו אם הם חסידי אל מזה שנים רבות.גם אותם יפקוד אסון, שבקושי נראה כמוהו אי-פעם לאורך העידנים, והם יחיו בפחד וחרדה תמידיים.
מתוך 'עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם' ב'הדבר מופיע בבשר'
עוד
כנסיית האל הכול יכול|מדוע הלכתי בדרכם של הפרושים?;){kind=link}