עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
נושאים
אלוהים  (389)
המשיח  (194)
ישוע  (156)
האמת  (150)
האל  (142)
האל הכול יכול  (77)
דבר אלוהים  (67)
קטעי קריאה מדברי האלוהים  (67)
קטעים מסרטי בשורה  (65)
מזמורי דברי אלוהים  (63)
אחרית הימים  (60)
מזמורים  (60)
אלוהים הוא אהבה  (55)
משיח  (41)
הבשורה  (40)
ספרים  (40)
יהוה  (38)
הישועה מידי אלוהים  (35)
ישועה  (35)
כנסיית האל הכול יכול  (34)
רוח הקודש  (34)
הבורא  (33)
אמת  (31)
דרך החיים  (29)
סרטונים  (29)
החיים  (28)
אמונה  (26)
כנסייה  (26)
עוצמתו של אלוהים  (25)
שירים חדשים  (25)
כתבי הקודש  (24)
הביאה השנייה של ישוע  (23)
חשיבות התפילה  (23)
עוצמת  (22)
סרטי בשורה  (21)
נבואה  (18)
אמונה באלוהים  (15)
הישועה  (13)
גאולה  (12)
דקלומי דבר האלוהים  (12)
הכרת אלוהים  (12)
המנון  (12)
יעד  (12)
משיחיים  (12)
קול אלוהים  (12)
חשיבות  (11)
סוף העולם  (11)
ציות  (11)
שיפוט  (11)
שמיים  (11)
אור  (10)
ישוע המשיח  (10)
מקהלה  (10)
תפילה  (10)
Jewish Music  (8)
אהבה  (8)
איוב  (8)
באחרית הימים  (8)
ישועת  (8)
מוזיקה ישראלית  (8)
מושיע  (8)
מלכות  (8)
נבואה מכתבי הקודש  (8)
סרטים על רדיפות על רקע דתי  (8)
עדות  (8)
הריבון על הכול  (7)
מערכון  (7)
שיר קודש  (7)
הדרך להכיר את אלוהים  (6)
מבורך  (6)
מבחר סרטונים מומלצים  (6)
ברק ממזרח  (5)
גאולת האדם  (5)
דרך החי  (5)
ישוע אדוננו  (5)
מלכותו  (5)
מלכותו של המשיח  (5)
מנוחה  (5)
מערכונים קצרים  (5)
ריבונות  (5)
שירים על אלוהים  (5)
תפילת  (5)
השילוש הקדוש  (4)
התגלמות בבשר ודם  (4)
סרט קצר על הבשורה  (4)
עבודתו  (4)
קול של אלוהים  (4)
ריקודי הלל  (4)
בכנסייה  (3)
בעולם הדתי  (3)
בשורה  (3)
גורל  (3)
דברי האל  (3)
הברק ממזרח  (3)
הכנסייה  (3)
המשיח הגיע  (3)
השמיים  (3)
התנסויות בחיים  (3)
חיים  (3)
חכמה  (3)
חסד  (3)
טיהור האדם  (3)
ללכת אחרי  (3)
מים חיים  (3)
מלכות השמיים  (3)
נוצרי  (3)
סרטים בנושא חיי כנסייה  (3)
סרטים חדשים 2018  (3)
פולחן  (3)
שרים של תפילות  (3)
אדם ישר  (2)
באמונתי  (2)
בישוע  (2)
בן האלוהים  (2)
ברכות  (2)
דרך החיי  (2)
האלוהים  (2)
הכמרים  (2)
חיי נצח  (2)
טוב  (2)
ידע  (2)
לאלוהים  (2)
להנחות את האדם  (2)
נאורות  (2)
נבואה מ  (2)
נבואה מכ  (2)
סרט דתי  (2)
סרטוני מחול וזמר  (2)
סרטוני שירת הלל  (2)
סרטים קצרים  (2)
עבודת  (2)
עשרת הדיברות  (2)
פטרוס  (2)
קדימונים לסרטי מקהלה  (2)
רצון האל  (2)
שיר פולחן  (2)
שפט  (2)
תוכן פופולרי  (2)
תפארת לאל  (2)
Almighty God  (1)
Asylum Seekers  (1)
Hebrew Christian Movie  (1)
Hebrew Worship Music  (1)
Human Rights  (1)
Hymn  (1)
אדם ישר והגון  (1)
אדם ישרים  (1)
אהבתו  (1)
אהבתו של אלוהים  (1)
אל  (1)
אלוהי  (1)
אלוהים האל  (1)
אלוהיםכנסיית האל הכול יכול  (1)
אלכסנדר הגדול  (1)
אמונהמקהלה  (1)
אמירותיו של המשיח  (1)
אסון  (1)
אסונות  (1)
את קול האל  (1)
באלוהים  (1)
באלוהים באמת  (1)
באמת  (1)
בדבריו  (1)
ביאת המשיח  (1)
בכתבי הקודש  (1)
בנוגע לחוויות  (1)
בני האדם  (1)
בני של אלוהים  (1)
ברא את  (1)
בשרו יכבו  (1)
דבר האלוהים  (1)
דברי אלוהים  (1)
דרך ה  (1)
האב  (1)
האור  (1)
האל הכול יכולהמשיחגאולההבורא  (1)
האל הכול יכולישועאחרית הימיםבשורה  (1)
האל כבשר  (1)
האמית  (1)
הבן  (1)
הדבר מופיע בבשר  (1)
הדרך לחיי נצח  (1)
הדרשה על ההר  (1)
ההילקחות  (1)
הוא הכול  (1)
הופיע בקרב בני  (1)
הישועה מידי אל  (1)
הכ  (1)
הכמרים והבכירים  (1)
המאמינים  (1)
המשי  (1)
המשיחאלוהים  (1)
המשיחיות  (1)
הערגה  (1)
הפך בשר כי  (1)
הפרושים  (1)
השבח לאל  (1)
השגחת האל  (1)
השמות של אלוהים  (1)
השמש  (1)
התגלמותו של אלוהים כבש  (1)
והישועה  (1)
ולהושיע  (1)
וצדקתו  (1)
ורצון האל  (1)
זמן  (1)
חופש  (1)
חזר עם  (1)
י המושיע שחזר  (1)
יוחנן  (1)
יום הדין  (1)
ישו  (1)
ישוב אדוננו  (1)
ישועתו  (1)
כיבוש בני האדם  (1)
כנסיות  (1)
כנסיית  (1)
כנסיית האל הכול י  (1)
להכיר את האל  (1)
לחיי נצח  (1)
ליראת האל  (1)
למלכות השמיים  (1)
לעבודתה של הרוח  (1)
לעידן חדש  (1)
לעיון נוסף  (1)
לציית לאל  (1)
לרצון האב  (1)
לשמוע את קול אלוהים  (1)
מבצע עבודתו  (1)
מגעו  (1)
מופיעה התחזית  (1)
מזמורי דברי אלוהים.הודות לחסד האל  (1)
מזמוריםיהוהמוזיקה ישראליתעשרת הדיברות  (1)
מלכו  (1)
מעשים טובים  (1)
מקהלהעשרת הדיברותברק ממזרחהאל הכול יכ  (1)
מקהלת הבשורה  (1)
משיח בא  (1)
משיחית  (1)
מתוך הדבר מופיע בבשר  (1)
נבואה מכת  (1)
נבואה מכתבי  (1)
נוח  (1)
נושע  (1)
נינווה  (1)
ניצחון  (1)
סדום  (1)
סדרת הסרטונים המוסיקליים  (1)
סרטי שיר ומחול  (1)
סרטים מלאים  (1)
עבודה רוחנית יומיומית  (1)
עבודת כיבוש  (1)
עדויות על חויית משפטו של המשיח  (1)
עוצמתו ש  (1)
עידן החוק  (1)
פאולוס  (1)
צדק  (1)
צפה עוד  (1)
קדושת  (1)
קטעי קריאה מדברי האלוהיםת  (1)
רצונו של אלוהים  (1)
שאמונות דתיות  (1)
שהאל  (1)
שהאמת  (1)
שהמשיח  (1)
שהמשפט  (1)
שובו  (1)
שובו של  (1)
שירים חדשים של המלכות  (1)
שכתבי הקודש  (1)
שמכירים  (1)
ששת אלפים  (1)
אהבת אלוהים
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


'האמת על עבודת הכיבוש באחרית הימים'
02/04/2020 06:49
חסד אלוהים
מזמורי דברי אלוהים, פולחן, תפארת לאל, ציות

Hebrew worship song | 'האמת על עבודת הכיבוש באחרית הימים'

האדם המושחת לא יודע על האל

ולא עובד אותו.

בבריאה, תפארתו של האל

נותרה אצל אדם וחווה.

אך בני האדם הושחתו,

איבדו תפארת ועדות

כשכולם מרדו באל

והפסיקו לירוא אותו.


כיום העבודה היא להשיב

את כל התפארת כדי

שכולם יעבדו את האל

ויעידו בקרב הבריאה.

זה ייעשה בשלב העבודה הזה,

עבודת הכיבוש באחרית הימים.

כיצד ניתן לכבוש את האדם?

עבודת דברי האל משכנעת אותו,

עם שיפוט, ייסורים

וקללות כדי להכניעו,

לחשוף את מרד האדם,

לשפוט את התנגדותם,

להראות שהם לא הוגנים, מטונפים,

להראות את צדקת האל.


כיום העבודה היא להשיב

את כל התפארת כדי

שכולם יעבדו את האל

ויעידו בקרב הבריאה.

זה ייעשה בשלב העבודה הזה,

עבודת הכיבוש באחרית הימים.

דברי האל יכבשו

וישכנעו את בני האדם.

על כל המקבלים את כיבוש האל

להסכים להישפט בדברי האל.

אם תוכלו להישמע לדברים

ולא ללכת בדרככם,

אזי דברי האל

כבשו אתכם.


כיום העבודה היא להשיב

את כל התפארת כדי

שכולם יעבדו את האל

ויעידו בקרב הבריאה.

זה ייעשה בשלב העבודה הזה,

עבודת הכיבוש באחרית הימים,

עבודת הכיבוש באחרית הימים.


מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'


0 תגובות
משכן האל עם בני אדם
01/04/2020 06:24
חסד אלוהים
הדרך להכיר את אלוהים, ללכת אחרי, שמיים

יום אחד, הלכתי לביתה של אחותי כדי לבדוק מה שלום אימנו. לפני שעזבתי, אחותי נתנה לי ספר ודחקה בי לוודא שאקרא אותו בתשומת לב. חשבתי לעצמי: הספר הזה שאחותי נתנה לי הוא בוודאי ספר רוחני. במקרה אני בדיוק מרגישה עכשיו שרוחי שוממה, זה לא מרגיש כאילו אלוהים איתי, ואני לא מרגישה מוארת מקריאת ספרי הקודש. כשאחזור, עליי לקרוא את הספר הזה בתשומת לב. אולי זה יועיל לי במשהו. אחרי שחזרתי הביתה, פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא, ומיד שקעתי אל תוך מילות הספר. ככל שקראתי בו יותר נהניתי ממנו יותר; ככל שקראתי בו יותר הרגשתי יותר שקיים אור במילים האלה, שיש בהן מנאורותה של רוח הקודש, שלא ייתכן שהמילים האלה היו יכולות להיאמר על ידי אדם רגיל. מאז שקראתי את הספר, הצלחתי להבין כמה אמיתות שלא הבנתי קודם מקריאת ספרי הקודש, ובלבי אני חשה בהירות ושמחה. אני מוכנה להתפלל כדי להתקרב אל אלוהים, ואמונתי התחזקה. מצבי הרוחני השתפר יותר ויותר. חשבתי: רק עבודתה של רוח הקודש יכולה לספק לאדם אמונה וכוח ולתמוך ברוחו של אדם ולהזין אותה. המילים בספר הזה בוודאי מגיעות מרוח הקודש. כתוצאה מכך, הדבר הראשון שאני עושה כל בוקר כשאני מתעוררת הוא לקרוא בספר הזה.

יום אחד, פתחתי את הספר וקראתי את הקטע הבא: "בואו של אלוהים למנוחה פירושו שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. בואה של האנושות למנוחה פירושה שכל האנושות תחיה לאורו של אלוהים ובברכותיו. לא תהיה כל השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). כאן עצרתי. נבהלתי וחשבתי לעצמי: בעתיד האדם הולך לחיות על פני האדמה? האם ישוע אדוננו לא הבטיח שבעתיד נחיה בשמיים? איך המילים האלה מדברות על להיות על פני האדמה? כיצד זה ייתכן? האם אני מפרשת את זה לא נכון? אז קראתי מהתחלה את הקטע, והמילים באמת דיברו על כך שבעתיד האדם הולך לחיות על פני האדמה. אז מה המשמעות האמיתית של זה? זה לא מספיק. אני חייבת להבין מה המשמעות האמיתית של הדבר הזה. אז המשכתי לקרוא: "לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהאדם יחיה לאורו של אלוהים, הוא יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים… כשהאנושות תבוא למנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם יהפוך לברוא אמיתי. האנושות תעבוד את אלוהים על פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). ככל שקראתי יותר הרגשתי מבולבלת יותר: האדם יעבוד את אלוהים בעודו על פני האשמה? כיצד זה הולך להתרחש? האם לא כתוב בספרי הקודש שזה יתרחש בשמיים? איך זה יכול להיות על פני האדמה? מיהרתי לפתוח את ספרי הקודש שלי ביוחנן י"ד 2-3, וקראתי את החלק בו ישוע אדוננו אומר: "בבית אבי מדורות רבים ואםלא כן הייתי אומר לכם הנני הלך להכין לכם מקום. ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם." ישוע אדוננו אומר בבירור שתחייתו ועלייתו השמימה נועדה כדי להכין מקום עבורנו, כך שיעדנו אמור להיות בשמיים. זוהי הבטחת האדון! חשבתי לעצמי: הספר הזה אומר דברים שונים מאלה שאמר אלוהים, אז איני יכולה להמשיך לקרוא בו. לאחר שסגרתי את הספר הייתי במצב רוח מבולבל מאוד, לא ידעתי מה נכון, אז התפללתי בהתמדה לאלוהים: "הו אלוהים, בבקשה הנחה אותי ותוביל אותי. מה עליי לעשות? האם עליי לקרוא את הספר הזה או לא? הו אלוהים, בבקשה הפוך אותי לנאורה, הנחה אותי…" לאחר שהתפללתי, חשבתי על איך לאחר הקריאה בספר הרגשתי שמערכת היחסים שלי עם אלוהים היא קרובה יותר, הרגשתי התלהבות רבה יותר באמונתי באלוהים ושרוחי נתמכת. אם אניח את הספר הזה ואפסיק לקרוא בו, אחזור למצבי הקודם שבו רוחי הרגישה שוממה. מאחר שהספר נתן לי כל כך הרבה, מאחר שאני יכולה להיות בטוחה שהוא הגיע מרוח הקודש, שלא ייתכן שהוא שגוי משום שהוא הגיע מרוח הקודש, ואפילו שהמילים האלה לא תואמות לתפיסותיי – אסור לי לוותר עליהן בשל כך ולא לקרוא אותן. כשחשבתי על זה, החלטתי שכדאי שאמשיך לקרוא לפני שאגיע להחלטה.

מיד לאחר מכן הרמתי שוב את הספר והמשכתי לקרוא: "מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה, ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא יוביל את החלק הנותר של האנושות. הוא יוביל את בני האדם האלה מהשמיים ולא מהארץ…" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). המשכתי להרהר על כך במוחי: הקטע הזה עכשיו אומר שמקום מנוחתו של אלוהים הוא השמיים, ושבמהלך מנוחתו של האדם הוא יעבוד את אלוהים על פני האדמה. האם ייתכן שמקום מנוחתו של האדם הוא באמת על פני האדמה כפי שנאמר בדברים אלה? זה בלתי אפשרי! ישוע אדוננו כבר אמר שאנו נהיה בכל מקום שבו יהיה אלוהים, ושישוע אדוננו קם לתחייה ועלה השמימה, אם כך גם אנחנו לבטח נעלה השמימה! חשבתי על השנים שחלפו, איך פסעתי בשבילים רבים כל כך עבור אלוהים; איך נשאתי בכל כך הרבה סבל. האם לא היה זה כדי שאעלה השמימה ואפסיק לשאת בסבל על פני האדמה? אם הדברים הם באמת כפי שנאמר בספר הזה – שבעתיד האדם עדיין יחיה על פני האדמה – האם תקוותי לא יעלו חרס? שכבתי משותקת על מיטתי. הרגשתי חלשה מכף רגל ועד ראש. ככל שחשבתי על כך יותר, כך היה לי קשה יותר להירגע. לכן, כדי לפתור את העניין הזה, מיהרתי לביתה של אחותי.

כשהגעתי לביתה של אחותי, פגשתי אישה בגיל העמידה, ומההיכרות שערכה בינינו אחותי למדתי שזו היתה האחות לי. תוך זמן קצר, דיברתי איתן על מחשבותיי לאחר שקראתי את הספר הזה. אחרי שהקשיבה, האחות לי שיתפה איתי ואמרה: אחות, כולנו המאמינים באלוהים חושבים שישוע אדוננו הבטיח להכין מקום לאדם ושהוא יבקש מאיתנו להגיע אל כל מקום שבו הוא נמצא. אלוהים עלה השמימה, כך שבעתיד – כשאלוהים ישוב – הוא בוודאי יקבל את פנינו בשמיים כדי שנחיה יחד עמו. אבל האם מישהו מאיתנו חשב על השאלה אם דמיון והגיון שכזה הוא בר קיום? אם היה זה כפי שאנו מדמיינים שאלוהים יבוא וייקח אותנו לחיות בשמיים, אז האם דבריו של אדוננו בתפילה: 'מלכותך תבוא, רצונך ייעשה בארץ כפי שהוא בשמיים' (מתי ו' 10). והנבואה בספר חזון יוחנן: 'ואשמע קול גדול מןהכסא לאמר הנה משכן אלהים עםבני האדם ושכן בתוכם והמה יהיולו לעם והוא האלהים יהיה אתם (אלהיהם)' (חזון יוחנן כא' 3). לא מתבטלות? כיצד יוכלו הדברים האלה להתגשם כפי שנחזו? אם היעד הסופי שאלוהים מעניק לנו היה בשמיים, אז כשאלוהים יצר בראשית את האדם – לשם מה הוא גרם לנו לחיות על פני האדמה?" לא שוכנעתי מכך ולו במעט, וחזרתי ואמרתי: "אף על פי שהטקסטים הקדושים האלה אומרים את הדברים האלה, אלוהים עצמו אמר: 'אני הולך להכין מקום עבורכם. ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם' (יוחנן יד' 2-3). לאחר שישוע אדוננו קם לתחייה, הוא עלה השמימה וכאן אלוהים אומר שהוא ילך להכין לנו מקום. הוא אומר שבאשר הוא יהיה, נהיה גם אנחנו. אז זה מוכיח שאלוהים הבטיח לנו שנעלה השמימה לקבל חיי נצח; לא שנקבל חיי נצח על פני האדמה. זהו דבר שאיש לא יכול להכחיש!" האחות לי המשיכה לדבר בסבלנות: "אחות, זה נכון שאלוהים מכין מקום עבור אלה שמאמינים בו, אך האם המקום הזה הוא בעצם על פי האדמה או בשמיים? אלוהים לא אומר זאת במילים האלה, לכן על מה אנחנו מתבססים כשאנו אומרים שהמקום שהוא מכין לנו נמצא בשמיים? האם זוהי באמת הבטחת האל או שאלה תפיסותינו ודמיוננו? עבור אלה מאיתנו המאמינים באלוהים, על כל דבר להתבסס על דברו של אלוהים; אין לערבב את תפיסותינו ודמיוננו שלנו עם דבר האל, ואז לומר שזו משמעות דבר האל. האין זו הסתמכות על רעיונותינו שלנו כדי להסביר את דברו של אלוהים? האין זה סילוף דברו של אלוהים? אם כך, אין אנו יכולים להסתמך על הדמיון שבראשנו ועל מחשבותינו והעדפותינו שלנו כדי להסביר את דברו של אלוהים. אם נעשה כך, זו תהיה טעות. בבראשית ב' 7-8 נאמר: 'וייצר יהוה אלהים את-האדם, עפר מן-האדמה, ויפח באפיו, נשמת חיים; ויהי האדם, לנפש חיה. ויטע יהוה אלהים, גן-בעדן–מקדם; וישם שם, את-האדם אשר יצר.' אם כך, ניתן לראות שרצונו של אלוהים הוא שנחיה על פני האדמה. בנוסף, בתפילתו של אדוננו, אדוננו הורה לנו להתפלל לאלוהים שמלכותו תבוא על פני האדמה. נחזה בחזון יוחנן: 'מלכויות העולם היו למלכויות של אדוננו ושל משיחו' (חזון יוחנן, יא' 15); 'הנה משכן האל עם בני אדם, והוא ישכון איתם' (חזון יוחנן כא' 3). מהפסוקים האלה שבכתבי הקודש ושבנבואות, ניתן לראות שהמקום שאלוהים מכין לנו הוא על פני האדמה, ושיעדנו הסופי בעתיד הוא בארץ ולא בשמיים… " שיתופה של האחות לי עמד בניגוד מוחלט לתפיסותיי. פשוט לא הקשבתי למה שהיא אמרה. נעמדתי ואמרתי לה בכעס: "תפסיקי לדבר! במשך השנים התנהלתי, השקעתי וסבלתי למען אלוהים כדי שאוכל לעלות השמימה! לכל אורך הדרך ציפיתי לרגע שבו ייקח אותי אלוהים חזרה אל הבית השמימי, כדי שלא אסבול על פני האדמה. את אומרת שיעדנו הסופי הוא על פני האדמה. איני יכול לקבל זאת." אחרי שאמרתי את הדברים האלה, הסתובבתי ללכת. אחותי הצעירה רצה לעברי כדי לנסות לדבר איתי: "ליסה, איך את יכולה להיות כל כך עקשנית? האם העמדה הזו שאת מחזיקה בה היא נכונה? אלוהים אומר: 'אני הולך להכין מקום עבורכם', את לא יודעת את המשמעות האמיתית של המילים האלה, ואת מחזיקה במחשבות של עצמך. האין זו התנהגות מטופשת? זה לא סוג הגישה שבה צריכים להחזיק בני אדם המחפשים אחר האמת! ישוע אדוננו שלו אנו מצפים כבר חזר, האל הכול יכול הוא חזרתו של ישוע אדוננו! הספר שנתתי לך לקרוא הם אמירותיו ודבריו של אלוהים עצמו. האל שלו ציפינו מדי יום שייקח אותנו, חזר עכשיו. אנו חייבים להקשיב בתשומת לב. אסור לנו בשום אופן לפספס את ההזדמנות הנדירה הזו!"

נדהמתי לשמוע את אחותי אומרת את הדברים האלה. פשוט לא העזתי להאמין למה שכרגע שמעתי: אלוהים חזר? האם זה נכון? אז אחותי אמרה: "האם לא את אמרת לפני כן שהמילים בספר הזה מגיעות מרוח הקודש? כשאת קוראת בו, את מרגישה שאת מקבלת תמיכה רבה, שאת מחזיקה בעבודתה של רוח הקודש ושמערכת היחסים שלך עם אלוהים נעשית קרובה יותר. עכשיו חשבי על זה: פרט לדבר האל, מי עוד מסוגל להשיג השפעה כזו בדיבורו? כעת אלוהים חזר כדי לבצע עבודה ולהביע מילים חדשות, ואנו יכולים ליהנות ממתיקות דבריו של אלוהים. אם לא נחפש ונבדוק, אם פשוט נאחז בעיוורון בתפיסותינו ודמיוננו ונאחז במשמעות המילולית של כתבי הקודש מבלי לשחרר – בסופו של דבר נהרוס את עצמנו. בזמנם, הפרושים שהיו בקיאים מאוד בכתבי הקודש נאחזו במילותיהם של כתבי הקודש; הם כלל לא ניסו לבדוק אם ההבנה שלהם את כתבי הקודש היתה נכונה או לא, או אם היא התאימה לרצון האל או לא. אלא הם חשבו שאדם שלא נקרא המשיח אינו המושיע שעומד להגיע; הם פשוט לא בדקו אם דרכו של ישוע אדוננו יכולה לספק את צרכי חיי האדם, או אם היא יכולה להראות לאדם דרך לנהוג בה. הם רק נאחזו בעקשנות בתפיסותיהם ובדמיונם, וסירבו בעיוורון לישועת ישוע אדוננו, ובסופו של דבר ביצעו את הפשע האיום של צליבת אלוהים על הצלב. אנו לא יכולים ללכת בעקבות הפרושים ולצעוד בנתיב שלהם, נתיב התנגדות לאלוהים!" אחרי שהקשבתי לדבריה של אחותי חשבתי לעצמי: מה שאחותי אומרת הוא הגיוני. דבר האל הוא הפתרון היחיד כשרוחו של אדם שוממה. חשבתי על איך מצב רוחי באמת השתפר יותר ויותר מאז שקראתי את הדברים הכתובים בספר הזה; איך הספר נתן לי אמונה באלוהים; ואיך הוא גורם לי להרגיש שאלוהים נמצא בנוכחותי. אני אפילו מרגישה כאילו שאני מבינה אמיתות מסוימות. האם ייתכן שהדברים שבספר הזה הם באמת הדברים שאמר אלוהים שחזר? חזרתו של אלוהים היא עניין רציני. עדיף שלא אסרב ואשפוט בעיוורון; אני חייבת לעשות מאמץ כדי לבדוק ולחפש. איני יכולה להיות כמו הפרושים ההם שלא חיפשו אחר האמת, שנאחזו בתפיסותיהם בהתנגדותם לאלוהים! ברגע הזה הרגשתי מופתעת לטובה וגם מפוחדת בו זמנית. הופתעתי לטובה משום שהאמנתי באלוהים וציפיתי לחזרתו כדי שיקבל אותי אל מלכות השמיים, שם אוכל לחיות חיים חסרי דאגות, ולא אאלץ להתמודד עוד עם קשיים על פנים האדמה, והיום שמעתי את החדשות על חזרתו של אלוהים. זהו באמת אירוע אדיר ומשמח. פחדתי משום שאם האל הכול יכול הוא חזרתו של אלוהים, חלומי לחכות לאלוהים ולהתקבל למלכות השמיים יתנפץ לרסיסים… בלבי הרגשתי כל מיני רגשות מעורבים, לא ידעתי כיצד עליי להרגיש. הרגשתי חסרת ישע. כל שיכולתי לעשות היה לפנות אל האל בתפילה: "הו אלוהים! בכל יום ציפיתי לבואך לקחת אותי אל ביתך השמימי, אבל הם אומרים שהמקום שהכנת עבור יעדי הסופי נמצא כאן על פני האדמה. באמת איני מסוגלת להתמודד עם העובדה הזו. אני באמת לא רוצה לחוות קשיים כאלה על פני האדמה. הו אלוהים! כעת אני מרגישה סבל בלבי, בבקשה עזור לי והנחה אותי בדרכי הלאה." לאחר תפילתי חשבתי על דברי ישוע אדוננו: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות שמיים" (מתי ה' 3). זה נכון! אלוהים מחבב רק את עניי הרוח ואת אלה המחפשים אחר האמת ומרשה רק להם לבוא אל מלכות השמיים. עליי להיות עניית רוח. רק באמצעות הקשבה בתשומת לב לשיתופים שלהם אתאים לרצונו של אלוהים.

ברגע הזה, האחות לי אמרה: "אלוהים אמר: 'אשרי טהורי הלב, כי הם יראו את אלוהים' (מתי ה' 8). עלינו להקשיב לדברו של אלוהים ולפעול כבני אדם טהורי לב כשאנו מקבלים בברכה את חזרתו של אלוהים. על אף שהעבודה שאלוהים מבצע היום אינה תואמת לתפיסותינו ודמיוננו, עדיין כל דבר שאלוהים עושה הוא טוב, הכול למען האדם, ובין כל הדברים נמצא רצונו של אלוהים, אשר בו ניתן לחפש את האמת. אם איננו מבינים אותו באופן יסודי, אנו חייבים קודם לשים את עצמנו בצד ולעשות מאמץ לחפש אחר האמת, על מנת שנוכל לקבל את נאורותו של אלוהים ולהבין את רצון האל. אחות, פתחי את לבך ודברי על הדברים שאת עדיין לא מבינה, ונוכל לדבר יחד באמצעות שיתוף." הרגשתי שמה שהאחות לי אמרה היה הגיוני, עליי להירגע ולחפש, אז אמרתי: "אחות, יש דבר אחד שאיני מבינה. מדוע יעדנו הסופי אינו בשמיים אלא בעצם כאן על פני האדמה?" האחות לי מצאה את יוחנן ג' 13: "ואיש לאעלה השמימה בלתי אםאשר ירד מןהשמים בןהאדם אשר הוא בשמים" וישעיהו סו' 1: "השמים כסאי, והארץ הדם רגלי" ונתנה לי לקרוא את שני הקטעים האלה. אז היא שיתפה על משמעותם של שני הקטעים האלה. באמצעות שיתופה של האחות, הרגשתי שמוחי לפתע התבהר. גם אני הכרתי את הקטעים האלה מכתבי הקודש, אז למה אף פעם לא הרהרתי עליהם בעבר? אלוהים אומר בבירור שחוץ מבר האנוש שירד מן השמיים אף אדם לא יכול לעלות השמימה, משום שהשמיים הם כס מלכותו של אלוהים, והארץ היא הדום לרגליו. אם כך, איך ייתכן שהאדם יהיה ראוי לעלות השמימה? אלוהים ברא את האדם על פני האדמה וגרם לו לחיות על פני האדמה. מהיום שבו ברא אלוהים את האדם, האדם יישב את הארץ דור אחר דור, והתרבה בהדרגה. כל העבודה שביצע אלוהים לשם ישועת האדם היתה גם היא על פני האדמה. זה היה דבר שאלוהים ייעד מראש לפני זמן רב. זהו דבר שאף אדם לא יכול לשנות. נדמה שמלכות האל היא בעצם על פני האדמה, ושיעדה הסופי של האנושות הוא על פני האדמה ולא בשמיים! במשך כל הזמן הזה חייתי בתוך תפיסותיי ודמיוני – קבעתי שאלוהים יחזור כדי לקחת אותי לחיות בשמיים, אבל זה באמת לא תואם לרצונו של אלוהים; זה לא תואם לעובדות! עם זאת, עדיין לא הייתי מוכנה לחיות חיים מסוג זה על פני האדמה, היכן שאני מעונה בידי השטן. לכן זמן קצר לאחר מכן, הסברתי את מחשבותיי לאחות לי.

אחרי שהקשיבה לי, האחות לי פתחה את הספר "הדבר מופיע בבשר" וקראה לי קטע מדבר האל הכול יכול: "כשאין לאדם מנוחה, אין מנוחה גם לאלוהים. כשאלוהים יבוא למנוחה פעם נוספת, גם האדם יבוא למנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, וללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה 'שטן' מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה בידי השטן או פלישה של כל כוח שמתנגד לאלוהים. כל הדברים פועלים לפי מינם ועובדים את אדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות… לאחר שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, הרשעים גם הם לא יתקיימו עוד. לפני שאלוהים והאדם יבואו למנוחה, הרשעים שרדפו את אלוהים בעבר על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו באסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שהרשעים האלה יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות לבואם של אלוהים והאדם למנוחה" ('אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר').

באמצעות הקריאה בדבריו של האל הכול יכול, הגעתי להבנה שעל אף שבעתיד עדיין נחיה על פני האדמה, ברגע שאלוהים יסיים את השלב הסופי בעבודתו לישועת האנושות השטן יושמד, וחיינו על פני האדמה לעולם לא יוטרדו עוד בידי השטן, וגם לא נדאג, נתעצב, נזיל דמעות או נאנח. יהיה זה בדיוק כמו הזמן שבו חיו אדם וחווה בגן עדן. נהיה חופשיים לעבוד את אלוהים ונחיה חיים יפים ומבורכים שבהם נמצא אלוהים עם האדם. זהו יעדה הסופי של האנושות, וזהו הדבר האחרון שאלוהים ישלים בעבודתו באחרית הימים. זה באמת דבר אדיר! ברגע זה בדיוק נאנחתי: "מי יכול לדבר בבהירות כזו על יעדה הסופי של האנושות? מי יכול לסדר את סופה של האנושות? רק אלוהים יכול לעשות זאת!" זיהיתי את קול האל בדברו של האל הכול יכול, וראיתי שעבודתו של האל הכול יכול היא האל המופיע כדי לבצע עבודה! סוף סוף נפטרתי מהתפיסות שבמוחי וקיבלתי בשמחה את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, ושבתי בפני כס מלכותו של אלוהים. כל השבחים לאל הכול יכול!


0 תגובות
סיפור איוב: מדוע קילל איוב את יום היוולדו?
31/03/2020 20:09
חסד אלוהים
הכרת אלוהים, איוב, מבורך, תפילה

הייתה זו שעת בין ערביים, אדם זקן ומאפיר ישב ליד הרמץ שנותר ממדורתו, עורו החשוף היה מכוסה בצפיפות במורסות כואבות, ומראה המורסות הפתוחות והמפרישות מוגלה היה נורא.

פניו של הזקן הביעו יגון קודר, אך הוא נותר בשקט, הרים פיסת חרס והחל לשפשף את המורסות.

כעבור רגע ארוך אמר, "יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר" (איוב ג' 3).

סיפור איוב

"קאט! קאט! יי קיאן לא תפסת את ההבעה בדיוק. איוב לא צריך להיראות ככה…" סבר פניו של הבמאי היה חמור כשדיבר בכעס אל יי קיאן.

לאחר שהקשיב לבמאי, הרהר יי קיאן לעצמו: "איוב היה רק אדם פשוט. השטן פיתה אותו, הוא איבד את רכושו, איבד את ילדיו ועדרים של צאן ובקר, ובכל זאת מעולם לא בא בטענות אל האלוהים ובמקום זאת, הילל את שמו הקדוש. מדוע אם כן, כאשר כל גופו כוסה במורסות כואבות, קילל יום היוולדו? חיי האדם באים מידי האלוהים ועלינו להודות לו על שהעניק לנו אותם, כולל את היום שבו נולדנו. אל לנו לקלל אותו. הייתכן שאיוב לא היה מסוגל לעמוד בכאב והתלונן על האלוהים? מה היה הלך רוחו כשקילל את היום שבו נולד הוא עצמו?" יי קיאן לא הבין זאת באותו רגע, לכן רק הסיר את הפאה האפורה ואמר בייאוש, " אל תתרגז במאי. אני אחשוב על זה יותר… אני אחשוב על זה יותר…"

"מצוין. בואו נעזוב את זה להיום. סוגרים הכול! סיימנו להיום!"

חודשיים קודם לכן, התכונן הבמאי לצלם את הסרט "בחזרה לספר איוב". במבחן הבד, יי קיאן שהיה רק בן שלושים וחמש, הופיע באופן שהיה גם טבעי וגם משכנע, והוא הציג בהצלחה את הבעתו של איוב כשעמד בניסיונות הקשים. הופעתו הרשימה מאוד גם את הבמאי וגם את הצוות. מאותו יום ואילך, נהיה יי קיאן המועמד המועדף לגלם את דמותו של הגיבור.

מהיום שבו ניגש למבחן הבד ועד לצילומי הסרט עצמם, לא אכזב יי קיאן. אך כשהגיע הרגע לצלם את הסצנה של "איוב מקלל יום היוולדו", נעצר מהלך הצילומים.

למעשה, במשך ימי הצילומים האלה, הבין גם יי קיאן שהוא אינו מצליח להיכנס לתפקיד, משום שלא הצליח להבין איך אדם כל כך מושלם כמו איוב מסוגל לקלל את יום היוולדו. כתוצאה מכך, לא היה מסוגל לתפוס בדיוק את הבעת פניו של איוב ואת תנועותיו בשעה שקילל את היום ההוא.

באותו ערב, חזר יי קיאן לחדרו, וחשב על כך שגרם לכל צוות ההפקה של הסרט לעצור את עבודתם, רק משום שלא הצליח לגלם נכון את תפקידו. הוא עיכב את קצב ההתקדמות של הצילומים והרגיש רע. בעודו מהרהר בדברים אלו, התפלל יי קיאן לאלוהים וביקש ממנו להנהיר לו ולהדריך אותו כדי שיוכל להבין מדוע קילל איוב את יום היוולדו כשעברו עליו הניסיונות הקשים. לאחר שהתפלל, פתח יי קיאן את ספר כתבי הקודש שלו וקרא בו שוב: "אחרי כן, פתח איוב את פיהו, ויקלל את יומו. ויען איוב ויאמר, יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר" (איוב ג' 3-1). גם כשקרא פסוקים אלו עדיין לא הבין, וחשב: "איוב היה אדם מושלם בעיני האלוהים, ובעת שעמד בניסיונות בהם נגנב כל רכושו וילדיו מצאו את מותם המצער, הוא לא האשים את האלוהים. במקום זאת, הוא האמין בכוחו של האל גם להעניק וגם לקחת, והוא נפל אפיים ארצה והילל את שם האלוהים. לאור הדברים האלו, כיצד יתכן שאיוב לא היה מודע שמועד לידתנו נקבע על ידי האלוהים? וכיצד היה מסוגל לקלל את יום היוולדו? האם באמת היה זה הוא שהתלונן כשהיה שרוי בכאב הניסיונות?"

הזמן הזדחל, ובדומיית הלילה, כל שיכול היה לשמוע היה רק את צליל ה- "תיק תק" של השעון המעורר שלו.

יי קיאן הניח את כתבי הקודש בצד וחשב על ספר שאשתו נתנה לו לאחרונה. הספר הסביר באופן ברור את המחשבה שהאלוהים נמצא מאחורי כל דבר ודבר שעשו האל יהוה וישוע אדוננו, ובעזרת קובץ הפירושים של אשתו, למד עוד על רצונו של האלוהים. משעלתה בו מחשבה זו, מיהר לפתוח את הספר וכך קרה שראה קטע על איוב. הוא הפך את הדף עם הכותרת וקרא: "איוב מקלל את יום היוולדו מכיוון שאינו רוצה לגרום כאב לאלוהים" והוא קרא: "כשהשטן הושיט את ידו והכה את איוב בעצמותיו, איוב נלכד באחיזתו, ללא כל אמצעי בריחה או כוח התנגדות. גופו ונפשו סבלו כאב עצום, והכאב הזה גרם לו להיות מודע מאוד לחוסר החשיבות, לשבריריות ולחוסר האונים של האדם החי כבשר ודם. במקביל, הוא גם השיג הערכה והבנה מעמיקות לגבי הסיבה לכך שאלוהים מעוניין לדאוג לאנושות ולטפל בה. בידיו של השטן, איוב הבין שהאדם העשוי בשר ודם למעשה כה חסר אונים וחלש. כשהוא נפל על ברכיו והתפלל לאלוהים, הוא חש כאילו אלוהים כיסה את פניו והתחבא, משום שאלוהים מסר אותו לחלוטין לידי השטן. באותו הזמן, אלוהים גם בכה עליו, ויותר מכך, התאבל עבורו. אלוהים כאב בכאבו וסבל בסבלו… איוב חש בכאבו של אלוהים, כמו גם עד כמה בלתי נסבל היה הדבר עבור אלוהים… איוב לא רצה לגרום לאלוהים להתאבל עוד יותר ולא רצה שאלוהים יבכה עליו, לא כל שכן לראות סבל נגרם לאלוהים בגללו. ברגע הזה, איוב רצה רק להיפרד מבשרו, לא לסבול עוד את הכאב שהביא לו הבשר, משום שהדבר ימנע מאלוהים להתענות בסבלו – אך הוא לא יכול היה, והיה עליו לסבול לא רק את ייסורי הבשר, אלא גם את העינוי שבחוסר רצונו לגרום לאלוהים חרדה. שני הכאבים הללו – אחד מהגוף ואחד מהנפש – הביאו לאיוב כאב שובר לב וגרמו לו להרגיש כיצד מגבלותיו של האדם שהוא בשר ודם יכולות לגרום לו לחוש מתוסכל וחסר ישע. בנסיבות האלה, כמיהתו לאלוהים גברה ותיעובו כלפי השטן התעצם. באותו זמן, איוב היה מעדיף שלא להיוולד כלל אל עולם האדם, והיה מעדיף אילו מעולם לא היה מתקיים, מאשר לראות את אלוהים בוכה או דואב בגללו. הוא החל לתעב קשות את בשרו, למאוס בעצמו, ביום היוולדו, ואפילו בכל מה שהיה קשור אליו. הוא לא רצה שיהיה עוד כל אזכור של יום היוולדו או כל דבר שקשור אליו, ולכן הוא פצה את פיו לקלל את יום היוולדו: 'יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר. היום ההוא, יהי-חשך: אל-ידרשהו אלוה ממעל; ואל-תופע עליו נהרה' (איוב ג' 3-4). דבריו של איוב טומנים בחובם את תיעובו העצמי, 'יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר,' כמו גם את גערתו בעצמו ואת תחושת החובה על כך שהוא גרם כאב לאלוהים, 'היום ההוא, יהי-חשך: אל-ידרשהו אלוה ממעל; ואל-תופע עליו נהרה.' שני הפסוקים האלה הם הביטוי האולטימטיבי לתחושותיו של איוב באותו רגע, והם ממחישים לכולם במלואם את תומתו ויושרו. בו בזמן, בדיוק כפי שאיוב ייחל, אמונתו וציותו לאלוהים, כמו גם יראתו את אלוהים, התרוממו באמת. מובן שהתרוממת זו היא בדיוק ההשפעה שאלוהים צפה" (עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב').

סיפור איוב

לאחר שקרא את הקטע, עלו דמעות בעיניו של יי קיאן, משום שהבין מדברים אלו שהסיבה לכך שאיוב קילל את יום היוולדו בזמן שעמד בניסיונות. איוב ירא את האלוהים וסר מרע והאלוהים תיאר אותו כאיש תם וישר. אך השטן לא השתכנע והאשים את איוב בפני האלוהים. על מנת להוכיח שאיוב היה צדיק, הניח האלוהים לשטן לפתות את איוב. לכן איבד הוא את רכושו, את ילדיו, את כל עדרי הצאן והבקר שלו וכל גופו התכסה במורסות כואבות. במהלך הניסיון הזה, הבין איוב עד כמה השטן מושחת, מרושע ומכוער. השטן שנא את כל מי שירא את האלוהים וסר מרע, ולא רצה שאף אדם יעבוד אותו. לכן השתמש בכל האמצעים שהיו ברשותו כדי לגרום לאנשים להתכחש לאלוהים ולבגוד בו. כשהיה איוב שרוי בסבלו, למד להעריך את יחסו של האל לאדם, הוא הבין שהאלוהים רואה באדם בן משפחה ודואג לו בכל זמן. הוא למד שהאלוהים סלח לחולשותיו של האדם ולא רצה לראות כיצד השטן פוגע בו בדרך כלשהי וגורם לו סבל וכאב. כשהשטן פוגע באדם, ליבו של האל מדמם. כשהבין איוב שהאלוהים התייסר וסבל למענו, כעס על עצמו ולא רצה לגרום לאלוהים כל כאב.

לכן גידף וקילל את היום שבו נולד, ואמר שהיה מעדיף שלא להיוולד כלל מאשר שהאלוהים יסבול למענו. יי קיאן חשב על כך שלאורך כל חייו מעולם לא נתקל בניסיון כל כך קשה כמו של איוב, ובכל פעם שקרה דבר מה מצער למשפחתו או כאשר ארע אסון כלשהו, תמיד האשים את האלוהים ולא הבין אותו ואפילו עלו בו מחשבות לבגוד בו. במשך הניסיונות, היה עסוק רק בכאבו שלו, ומעולם לא הקדיש מחשבה על מה שחש האלוהים בליבו, עוד פחות מכך גילה כל התחשבות באלוהים או נשמע לו באופן כלשהו. איוב, כנגד זאת, לא רק ירא את האלוהים וציית לו, אלא גם אהב אותו והתחשב בו. בכך זכה איוב בהערכתו של יי קיאן, אך הוא גם חש בושה. ואז חשב יי קיאן על כך שלא הבין מדוע קילל איוב את יום היוולדו וכיצד עלה הספק בנוגע לאמונתו של איוב. יי קיאן חשב שאיוב נחלש בניסיונות שעבר ולכן האשים את האלוהים, אבל הוא טעה בדבר אחד, כשאיוב עשה מה שעשה, הוא למעשה ביטא את תחושותיו האמתיות מתוך התחשבות בליבו של אלוהים, מה שאפשר לאחרים להבין טוב יותר את אמונתו של איוב באלוהים ואת הישמעותו אליו. בעזרת התפילה והקריאה של הקטע הזה, התפוגג הבלבול של יי קיאן לחלוטין, והוא פלט אנחה נרגשת: "האלוהים אכן בוחן בקפידה את עמקי ליבו של האדם, ואיוב ראוי לתואר האדם המושלם!"

יי קיאן בקושי עצר בעצמו. הוא מיהר למצוא את הבמאי כדי לשתף אותו בקטע שקרא…

משקרא אותו הבמאי, הכריז, "השבח לאל! אני כל כך מתבייש עכשיו אחרי שקראתי את הדברים האלו! תמיד הערכתי את איוב, אך הוא תמיד בלבל אותי. הוא תמיד היה כל כך הגון, ירא את האלוהים וסר מרע, מדוע אם כך קילל את יום היוולדו? עכשיו סוף- סוף איני מבולבל עוד. המעשה של איוב נבע לחלוטין מתוך אהבתו לאלוהים ומתוך התחשבותו בו. והוא ביטא בו את סירובו לגרום לאלוהים כל צער וכאב! יכולתו של איוב לבטא דבר שכזה בעודו שרוי בכאב כל כך גדול, ראויה להערצה. איננו יכולים בשום אופן להשתוות לאיוב!" בעת שדיבר אותו במאי בן החמישים לערך, השתנק מבכי.

יי קיאן אמר בכנות, "נכון! בשנה שעברה חליתי מאוד. אם כי ידעתי שחליתי בשל רצונו הטוב של האל, בכל זאת, בעת שהתייסרתי במחלה וכל כגופי כאב לי, גם אם לא ביטאתי את הדברים בקול רם, תהיתי בליבי מדוע האלוהים אינו מגן עליי. אני מבין עכשיו שכל מה שביטאתי בזמן הניסיון הזה, היה רק חוסר הבנה ואשמה. לא יראתי את האלוהים ולא נשמעתי לו, ולא היה לי כל רצון לסבול ובכל זאת לדאוג לו ולהשביע את רצונו. אולם כאשר איוב נתקל בניסיונות, ליבו היה מלא ביראת האל והוא לא אמר דבר חטא. גם כשגופו סבל ונחלש, הוא העדיף לקלל את יום לידתו מאשר לפגוע באל בכל דרך שהיא. בעת שעמד בניסיונות, לא רק שלמד איוב להבחין ברוע השטן ובדרכיו השפלות, כי אם גם למד להעריך ולהבין את אהבת האלוהים שרק חיזקה את אמונתו בו והגבירה את צייתנותו אליו – היה זה הרווח של איוב והישגו מן הניסיונות שעבר. הבנתי שאני לא הרווחתי ולא השגתי דבר מן הניסיונות שעברתי בעצמי, אך במקום זאת הפגנתי הרבה פגמים; באמת שלא הייתי ראוי לרצונו הטוב של האל. קודם לכן, נהגתי לשמור בליבי את מה שלא הבנתי בנוגע לאלוהים, וחשבתי שאיוב המושלם היה חייב להיות פגום באופן כלשהו משום שהתלונן במהלך הניסיונות שעבר. כשאני חושב על כך כעת, אני כל כך מתבייש! לא רק שטעיתי באיוב, אפילו יותר מכך, ביטאתי חוסר אמון בדברי האל! הוא אמר על איוב "אין כמֹהו בארץ, איש תם וישר ירא אלֹהים וסר מרע" (איוב א' 8). בכתבי הקודש רשום גם מה שאמר יהווה אל שמואל: "כי לא, אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים, ויהוה יראה ללבב" (שמואל א' ט"ז 7). אנחנו רואים רק את מה שעל פני הדברים ואנחנו שופטים אותם כנכונים או כמוטעים רק על סמך מה שרואות עינינו. אך האלוהים בוחן את מעמקי ליבו של האדם, הוא רואה את המהות שלנו, והוא רואה בבהירות רבה מיהו אדם הירא מהאלוהים ומי מסור אליו לחלוטין! דברי האל הם האמת ועלינו להאמין בהם ולקבל אותם. אם אין אנו מבינים שום דבר מהם, עלינו להתפלל ולחפש בלב מלא יראת אלוהים. כשניתקל בעתיד באנשים או בדברים שלא נהיה מסוגלים להבין בשלמות, אל לנו להביט רק במראה החיצוני שלהם, ואל לנו לשפוט או לגנות אותם בשרירותיות. במקום זאת, עלינו לחפש אחר רצון האל ולבקש את האמת בלב מלא יראת אלוהים, וכך לא נצער אותו!"

"נכון בהחלט. דברי האל הם האמת! כאשר אנו מדמיינים את איוב בעיני רוחנו כשהוא מקלל את יום היוולדו, עדין איננו מסוגלים לקבל בלב שלם את העובדה שהאל הילל את איוב כאדם מושלם. נראה שכאשר איננו מכירים באלוהים, אנחנו משתמשים בדמיוננו כשאנו קוראים בדבריו, ודבר זה בודאי מצער אותו! אסור לנו יותר להתבסס על דמיוננו כשנפנה אל דברי האל," אמר הבמאי בחומרה.

למחרת השכם בבוקר

"בחזרה אל ספר איוב, סצנה עשרים, טייק אחד. אקשן!"

לשמע נקישת הלוח של המפיק, הגבר הזקן המכוסה בפצעים החל לשפשף את המורסות שלו ליד רמץ המדורה שלו.

האיש הזקן נשא ראשו באטיות, עיניו נראו מלאות בדמעות, ולרגע אחד הבעתו נראתה כעומדת להתפוצץ מעומס הרגשות המעורבים- קירבה, הערצה, כאב. הוא רוצה להיות חזק, הוא רוצה לשמור על ליבו של האל, והתשוקות החזקות האלה מטלטלות בעוצמתן.

לבסוף, הוא אומר בתיעוב עצמי נורא ובכאב: "יאבד יום, אוָּלד בו; והלילה אמר, הֹרה גבר" (איוב ג' 3).

מחוץ לסצנה, עמד הבמאי ליד המצלמה וקרא בשמחה, "קאט!"

כל הצוות פרץ בתשועות שמחה.

יי קיואן נעמד ובכה משמחה.


0 תגובות
שיר משיחי | 'המסר מאלוהים'
30/03/2020 03:46
חסד אלוהים
מזמורי דברי אלוהים, חסד, מבורך, עדות

שיר משיחי | 'המסר מאלוהים'

העבר נגוז מזמן, אל תיצמדו אליו.

אתמול עמדתם על שלכם.

עכשיו היו נאמנים לאל.

זה מה שעליכם לדעת.

אמנם את האל אין לראות,

אך רוח האל תעניק לכם חסד.

אלוהים מקווה שתוקירו את ברכותיו

ותשתמשו בהן לדעת את עצמכם.

אל תתייחסו אליהן כהון.

השלימו את החסר לכם מתוך דברי האל.

הפיקו מזה דברים טובים

וזהו המסר שאלוהים מוריש.


מחר עליכם להעיד עליו יפה.

בעתיד תהיו ברוכים,

תירשו את ברכותיו.

זה מה שעליכם לדעת.

אמנם את האל אין לראות,

אך רוחו תעניק לכם חסד.

אלוהים מקווה שתוקירו את ברכותיו

ותשתמשו בהן לדעת את עצמכם.

אל תתייחסו אליהן כהון.

השלימו את החסר לכם מתוך דברי האל.

הפיקו מזה דברים טובים

וזה המסר שאלוהים מוריש.

וזה המסר שאלוהים מוריש.


מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'

צפה עוד:המשיח בא——פעמון האזעקה באחרית הימים




0 תגובות
'הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם'
29/03/2020 06:21
חסד אלוהים
קטעי קריאה מדברי האלוהים, יעד, מעשים טובים

דבר אלוהים היומי | 'הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם' (מובאה ב')

עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל בן אדם, ואין זה השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספרי, שורה אחר שורה, את דבריו ומעשיו של כל בן אדם, וכן את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת ביצועו הסופי. כך לא יהיה בן אדם שיוכל להימלט מידי וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל בן אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים, יבואו על עונשם. זוהי עובדה נצחית. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקו של אלוהים וכגמול על מעשיהם הרעים. לא שיניתי את תוכניתי כהוא זה מאז עצם הגייתה. אלא שלאדם נראה כי מספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי קטן והולך, וכך קטן גם מספרם של אלה שאני מאשר באמת ובתמים. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה. אמונתו ואהבתו של האדם הן אלה שמשתנות ודועכות חדשות לבקרים, עד כדי כך שכל בן אדם יכול לעבור מכרכור סביבי להתנהגות אדישה כלפיי או אף לשילוחי אחר כבוד. הגישה שלי אליכם לא תהיה חמה ולא קרה עד שאחוש בסלידה ואז לבסוף אמיט עליכם עונש. עם זאת, ביום הדין, עדיין אראה אתכם, אבל אתם כבר לא תהיו מסוגלים לראות אותי. אני כבר מרגיש שהחיים בקרביכם מעיקים ומשעממים, לכן מיותר לציין שבחרתי סביבה שונה לחיות בה כדי שאוכל להימנע מפגיעת דבריכם הזדוניים ולהתרחק מהתנהגותכם השפלה כדי שלא תוכלו יותר לשטות בי או להתנהג אליי באדישות. לפני שאני עוזב אתכם, עודני קורא לכם להימנע מעשיית הדברים שאינם בהתאם לאמת. במקום זאת, עליכם לעשות את הדברים המספקים את הכל ואשר מועילים לכל בני האדם ומועילים ליעדכם. אחרת אתם תהיו אלה שינחלו אסון.

קטע מתוך "הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם"

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

אתם מוזמנים להוריד את האפליקציות של כנסיית האל הכול יכול

הודעה מיוחדת: הפקת סרט זו הופקה שלא למטרת רווח על ידי כנסיית האל הכול יכול. אין להפיץ סרט זה למטרת רווח לשום צד שלישי, ואנו מקווים שכולם ישתפו אותו ויפיצו אותו בגלוי. בהפיצכם סרט זה, אנא ציין את מקורו. ללא הסכמתה של כנסיית האל הכול יכול, אסור בהחלט לשום ארגון, קבוצה חברתית או אדם לערוך שינויים בתוכנו של סרט זה או להציג אותו באופן מסולף.


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 174 175 הבא »
חיפוש
ארכיון
המשיח